את עץבעיר הקמתי ב-2006 אחרי חיים ארוכים של שחיה מאולצת בזרם. אני בוגרת בצלאל, וטעמתי טעימה הגונה מחיי התענוגות הקפיטליסטיים בתל אביב בניו יורק ובלונדון. קורס פרמקלצ'ר אצל טליה שניידר, תכנית העמיתים של מרכז השל, ספרים מאמרים ושיחות אין סוף עם א'נשים שחיים אחרת, הובילו אותי בחזרה הביתה ובחזרה אל האדמה. הרגע המכונן היה המפגש עם ערימת הקומפוסט הבשל שנוצר משאריות האוכל שלי - ממנה למדתי את השיעור הכי גדול ועד היום היא היא המאור הגדול שלי. יחד עם החברות והחברים בעץבעיר, ובראשם שותפי היקר ד"ר אלון אלירן, אני מתנסה במימוש חזון אקולוגי וביצירת חוסן קהילתי בלב העיר תל אביב. היום, ועל גלי היאוש, הפחד והזעם שגואים לנוכח ההכחדה השיטתית והנמרצת של היופי והחכמה שבעולם ובאדם, אני מעיזה כבר לדבר על כל דבר שלא נראה לי ולשתף בחלומות הכי פרועים שלי על מה שאפשרי. אני מלמדת את החיבור מחדש אל האדמה, אל הדפוסים הטבעיים ואל הקהילה, דרך הפרקטיקה של משק הבית האקולוגי, ולא מפסיקה לרגע לחלום את עיר־יער.